הכנסת כלה
| תלמוד בבלי |
תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ט, עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב' תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט, עמוד א' |
|---|---|
| משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה ט' |
| שולחן ערוך |
שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ר"נ, סעיף א'
|
  | |
הכנסת כלה היא מצווה ללוות את החתן והכלה לחופה ולשמחם כחלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך. מצווה זו כוללת גם סיוע לחתן ולכלה כדי שיוכלו להינשא.
מקור המצוה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסת כלה היא מצוות עשה מדרבנן. מצוות הכנסת כלה מצוינת בברייתא האומרת:
דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך" (ספר מיכה, פרק ו', פסוק ח')? "עשות משפט" - זה הדין, "ואהבת חסד" - זו גמילות חסדים, "והצנע לכת עם אלהיך" - זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה.
במשנה מצווה זו מצוינת יחד עם הדברים ש"אוכלים פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא".[1]
פרטי המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצוות הכנסת כלה היא ללוות את הכלה כשמוליכים אותה לחופה, לשמחה ולספק את צורכי נישואיה.[2]
שיעור המצווה הוא לפי כבודה, לחבבה על בעלה.[3] ויש הסוברים שאין לה שיעור, ככל שיש יותר, מחבב יותר.[4]
צדקה להכנסת כלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדם מצווה לבזבז ממונו על הכנסת כלה.[5]
השולחן ערוך מפליג בשבח מצות צדקה לספק צורכי הכנסת כלה ”ישיאו בהם בתולות עניות שאין צדקה גדולה מזו” (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ט, סעיף ט"ו).
מפאת חשיבותה של המצווה, ונחיצותה הריאלית בחייהם של בני זוג צעירים שאין ידם משגת את הכסף הדרוש, שקדו קהילות ישראל במשך הדורות על מוסדות וקרנות צדקה המיועדים לצורך זה.
ליווי הכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן התלמוד הבבלי חלק ממצות הכנסת כלה היה ללות את הכלה מבית אביה למקום החופה[6] או לבית החתן.[7]
יש הסוברים וכך ההלכה[8] שאם אין מספיק אנשים שמלווים את הכלה לחופה, יש לבטל לימוד תורה כדי ללוות את הכלה.[9] ”מעשה ברבי טרפון שישב ושנה לתלמידים ועברה כלה לפניו, צוה עליה והכניסה בתוך ביתו ואמר לאמו ולאשתו רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה.” (אבות דרבי נתן נוסחא א פרק מא) אולם יש חולקים וסוברים שאין מבטלין תלמוד תורה מפני הכלה.[10] דעה שלישית סוברת שאין חובה לבטל תלמוד תורה, אך אם רצה הרשות בידו.[11]
ריקוד לפני הכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלסים לכלה, שרים ומרקדים לפניה[12] ומשמחים אותה.[13]
קיימת מחלוקת במשנה בעניין הריקוד שנהגו לרקוד לפני הכלה כשליוו אותה לחופה, מה אומרים בו: ”כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי "לדבריכם, אפילו חגרת ואפילו סומא, יאמרו כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה מדבר שקר תרחק!" אמרו להן בית הלל לבית שמאי "לדבריכם, הרי שלקח מקח רע מן השוק, יגננו בפניו או ישבחנו בפניו, הוי אומר ישבחנו בפניו". מכאן אמרו חכמים, שתהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות.” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב')
ההלכה היא כבית הלל.[14]
האיסור לאכול מסעודת חתן ולא לשמחו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חמישה קולות
בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו', עמוד ב' מובא ”כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו - עובר בחמשה קולות שנאמר: קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות. ואם משמחו מה שכרו? - אמר רבי יהושע בן לוי: זוכה לתורה שנתנה בחמישה קולות.”.
בבאור הביטוי "'עובר בחמישה קולות"' נאמרו כמה פירושים: רש"י מבאר: "מזלזל בחמישה קולות שבירך בהן הקדוש ברוך הוא את ישראל". יש פוסקים שמבארים "לא יזכה לאלו הה' קולות בנחמת ירושלים".
בבאור הקשר בין מתן תורה לשמחת חתן, טען המהרש"א: כי מבואר במשנה[15] "ביום חתונתו - זה מתן תורה" נתינת התורה הייתה חתונתו של ה' עם ישראל. לכן משמח חתן וכלה זוכה לאותם קולות שהיו במתן תורה.[16]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, אות ה', ערך הכנסת כלה.
- שמואל גליק, "לגלגולה של מצוות הכנסת כלה", סיני, קכ"ח (תשס"א), עמ' קיב–קכג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכנסת כלה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מידע על הכנסת כלה בקטלוג הספרייה הלאומית
- חן מלול, הנדוניה לא מספיקה? ערכו הגרלה לטובת הכנסת כלה!, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 1 בינואר 2018
- הערך "הכנסת כלה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא הכנסת כלה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רק בחלק מהגרסאות כתוב גם הכנסת כלה - למשל בתלמוד הירושלמי. בגרסאות האחרות המהרש"ל מסביר שזה חלק מגמילות חסדים.
- ^ שפתי כהן על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ש"ס, סעיף א'.
- ^ שיטה מקובצת, תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז, עמוד א'.
- ^ מאירי, תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז, עמוד א'.
- ^ רש"י, תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ט, עמוד ב' דיבור המתחיל "והוצאת".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט, עמוד א'
- ^ תוספות, תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז, עמוד א', דיבור המתחיל "תנו רבנן"
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד, הלכה ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד ב'
- ^ תנא קמא במסכת שמחות פרק י"א, הלכה ז
- ^ רא"ש, פסקי הרא"ש, תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף י"ז, עמוד א'
- ^ אבות דרבי נתן, פרק ד', הלכה א'.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ה, סעיף א'
- ^ מסכת תענית, דף כ"ו, עמוד ב'.
- ^ מהרש"א על תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו', עמוד ב'